לפני שלוש שנים, התחלתי ללמוד במגמת תקשורת וחברה, הנושאים שאנחנו לומדים כיום הם מאוד מעניינים וחשובים.
הם מועברים בצורה מאוד חווייתית ומהנה. אני מרגישה שדרך תכנית הלימוד החדשה למדתי וקיבלתי ניסיון רב, קיבלתי כלים שלא היו לי בעבר שכיום הם עוזרים לי מאוד בכל דבר שאני עושה בחיים ולא רק בבית הספר.
בשיטת הלימוד החדשה אנו לומדים דרך מחשבים, כתבות, עבודות ומחקרים. נוסף על כך, בשיטת לימוד זו אין מבחנים, זה מוריד לי הרבה מהלחץ שיש לי בשאר המקצועות מכיוון שמגמה זו מגישים עבודה. במהלך כתיבת העבודה נעזרים במורה שנותן טיפים והערות כיצד להגיע לתוצאה הטובה ביותר.
כאשר אנו מקשרים את הנושאים הנלמדים בכיתה לאקטואליה זה עוזר לי לזכור את החומר בצורה טובה יותר. במהלך השיעורים אני נחשפת למגוון דילמות מוסריות שקיימות בתחום התקשורת.
זירת טד
הדילמה שלי עוסקת בהתייחסות לנשים בפרסומות לאורך השנים:
האם קיים תהליך של העצמת ייצוגי נשים לאורך השנים או חיזוק החיפצון כלפי נשים.
נושא זה מאוד עניין אותי, מכיוון שבתור אישה קשה לי להסכים עם הייצוג של הנשים שאני רואה סביבי.
נושא זה חשוב בעייני כי אני בתור אישה קשה לי לראות את ההתייחסות לנשים כאל חפץ ואני חושבת שצריך לשנות את ההבדלי יחס בין נשים לגברים בפרסומות.
מכאן פיתחתי את שאלת המחקר שהיא: האם קיים שינוי חיובי בייצוגי נשים בפרסומות כיום לעומת פרסומות מעשורים קודמים? חקרתי את הנושא הזה כי אני רוצה לבדוק האם חלו שינויים בייצוג בפער של השנים הללו, ואם כן איזה שינויים. מהשוואה כזאת אפשר יהיה ללמוד על מקום האישה בחברה, על תפיסות מגדריות ועל אפליה בייצוג נשים.
במחקר ניתן לראות שבעבר צורת הצגת הנשים נבעה מאידאולוגיה חברתית שרק ראתה בהן אובייקט מיני ויפה. הנשים על פי תפיסת עולם נשלטות על ידי הגבר. הן מוצגות בדרך כלל בין כותלי הבית: במטבח, בחדר הכביסה, במקלחת או בחדר השינה, מעמדן הוא נמוך לעומת הגבר שהוא חזק, מעמדו גבוה מאוד.
אם היו מנתחים את דמותה של האישה בעבר היו רואים שהיא רגישה, פגיעה, תלותית וחסרת אונים.
בתחילת העבודה ידעתי שקיים חיפצון כלשהו של נשים בפרסומות אבל לא ידעתי עד כמה.
כיום אחרי שסיימתי לנתח את הפרסומות, בהסתמכות על צפייה, בכל אחת ואחת מהפרסומות יכולתי להבחין ביחס שלילי כלפי האישה, כלפי גופה וכלפי תפקידה בחברה האנושית.
בעבודתי הבחנתי כי במהלך השנים הסטריאוטיפים לגבי ייצוגי הנשים בפרסומות לא השתנו כל כך. הנשים עדיין נמצאות במעמד נחות מהגברים בייצוגן בפרסומות.
אומנם בשנים האחרונות נשים מוצגות יותר כנשות קריירה אבל הן עדיין מהלכות בין התפר הגס של נשים עצמאיות אך מוצגות כאובייקט מיני.
התובנות אותן הפקתי מעיסוק בנושא הדילמה הינן שהחברה היום הרבה יותר מודעת לנושאים מסוג זה וכי פעיליות אקטיביות חברתיות יכולות להשפיע רבות ולשנות 'סדרי עולם',החברה היום פחות סבלנית לחשיפה לתוכן שבו חברה משתמשת בגופה של אישה על מנת למכור מוצר.
התובנות אותן הפקתי מעיסוק בנושא הדילמה הינן שהחברה היום הרבה יותר מודעת לנושאים מסוג זה וכי פעיליות אקטיביות חברתיות יכולות להשפיע רבות ולשנות 'סדרי עולם',החברה היום פחות סבלנית לחשיפה לתוכן שבו חברה משתמשת בגופה של אישה על מנת למכור מוצר.
אילו הייתי בעלת תפקיד האוחז בסמכות הייתי אוסרת על המפרסמים להשתמש בגופה של האישה על מנת לפרסם ולקדם מוצר כלשהו. הייתי מקפידה על כך שפרסום מוצר לא יאחז בגופה של אישה על מנת למכור אותו. אישה לא צריכה ל"מכור "את גופה על מנת להתקיים בחברה הישראלית.
לפי דעתי ,הצורה שבה מוצגות נשים בפרסומות היא שגויה .אני חושבת שהייצוג צריך להשתנות ויהיה שווה ערך למעמדם של הגברים בייצוג בפרסומות.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה